הטבע לא פינק את יהודה מאז ילדותו, רבות סבל בחייו הקצרים עקב מחלתו הקשה.

יהודה היה בעל רצון חזק, ניחן  בתפיסה מצוינת וזיכרון נפלא, שקדן וחרוץ, תמיד שקוע בקריאה, אין נושא שלא התמצא בו, פיסיקה, מתמטיקה, כימיה, ידע עולם, ועם זה  צנוע ונחבא אל הכלים, למרות מחלותו וכאביו השתדל להיות פעיל בחברת הילדים, ריכז את ועדת העלון, מדי פעם נאלץ לעזוב את לימודיו ופעילותו ולהתאשפז בבתי חולים אך כשחזר השתלב כאילו לא נעדר.

בן שמונה עשרה שנים בלבד היה כשהמחלה הכריעה אותו.

יהי זכרו ברוך!