מכתב הוקרה
ערב יום הזיכרון לשואה ברצוני להביע את תודתי לחברי המשק על כך שנתנו לנו ילדים שורדי השואה בית, שהפסדנו לפני שנים רבות.
אמנם מאז עברו 65 שנים והיה מקום להודות לפני זמן רב, אבל יותר טוב מאוחר מבכלל לא.
בשלהי שנת 1946 הגיעו למשק כ-15 ילדים בני 10-12 יתומים לאחר שנות סבל שעברו בשואה ולאחר תלאות רבות שעברו בדרך ההעפלה כולל מעצר במחנה עתלית.
הילדים היו חסרי כל למעט זוג בגד שלבשו, גם את זה קיבלו במחנה עתלית.
לארץ הגיעו ערומים ויחפים לאחר שבדרך האנייה שבה הפליגו כמעט טבעה ובגדיהם נפלו לים.
הילדים כולם היו עם מטענים נפשיים קשים, מורעבים, וזקוקים לתחושת בית.
והנה לפתע נפלו לבית שקט ודואג, השינוי הזה עזר רבות להגלדת הפצעים הקשים של השואה.
נכון תקופת הקליטה לא הייתה קלה. חברי המשק על אף המאמצים הרבים שהשקיעו לא היו מיומנים בטיפול בבעיות נפשיות של הילדים.
(אז לא היו עובדות סוציאליות שהתמחו בנושא), אולם החברים השתדלו להעניק לנו בית, השקיעו מאמצים בהקניית השכלה וערכים .
ברצוני לציין שהערכים וההשכלה שקיבלנו שימשו לנו בסיס איתן לבניית חיינו.
כולנו הקמנו משפחות זכינו לילדים, נכדים עבדנו ביושר ואף חלקינו בנו קריירות למופת.
אני חייב לציין שחברים רבים שליוו אותנו כבר אינם בחיים ומצטער שלא הספקתי להודות להם.
לסיום אני רוצה לציין שבליבי גם כיום יש פינה חמה לתקופת ילדותי ולבית הראשון שקיבלתי במשק לאחר שנות תלאות רבות שעברתי.
בלומברגר אשר
02-05.11
