בן 15 היה ידידיה כשעזב את בית הוריו ונשלח ע"י תנועת ה"חלוץ" ללמוד בביה"ס חקלאי וסיים אותו בהצטיינות.
כשהיה בן 18- נקרא לנהל חווה שהכשירה פלטים לפני עלייתם ארצה, שם גם הכיר את רחל מי שתהיה רעיתו.
בשנת 1939 עלו ידידיה ורחל לארץ והתיישבו בכפר גלעדי.
ב-1941 התנדב צבא הבריטי ושירת כחמש שנים.
בשנת 1955 נישאו רחל וידידיה ונולדה אסנת. תחילה עבד בחקלאות ובמשך כשלושים שנה היה שותף להקמה, לעבודה ולניהול של עבודות הניקוז בעמק החולה ו"מפעלי המים-חצבני-דן".
ידידיה מעולם לא למד ציור באופן מסודר אך, בכל ימיו עסק באמנות ובעיקר בציור וכדבריו: "החיים בלי אמנות, זה כמו אוכל בלי מלח".
היה בעל כישורים רבים, בעל הומר וידע רב בתחומים שונים.
